ריב עם השכן הוא לא רישיון להמציא עבירה
זה מתחיל כמעט תמיד בקטן, ריב על חניה, ויכוח על רעש, כלב נובח, מחלוקת על גדר, מצלמת קול שמכוונת לבית ומתעדת כל תנועה, רטיבות ועד הבית, עץ שחודר לחצר, מילה לא במקום בחדר המדרגות ועוד ועוד..
השכנים רבים, הטונים עולים, היחסים מתדרדרים ואז מישהו מחליט שהוא לא מסתפק עוד בריב, הוא הולך למשטרה.
"השכן איים עליי.".."הוא אמר שיהרוג אותי.".."היא תקפה אותי"…"אני מפחד ממנו."
רק שהאיום לא נאמר, התקיפה לא התרחשה והאירוע שמתואר בתחנת המשטרה פשוט לא היה.
וכאן ריב שכנים מפסיק להיות ריב שכנים.
כאשר אדם מוסר ביודעין למשטרה סיפור כוזב על עבירה שלא התרחשה, הוא לא "מחזיר לשכן", לא "מלמד אותו לקח" ולא "מפעיל עליו קצת לחץ".
הוא עלול בעצמו לבצע עבירה פלילית, כידוע תלונה במשטרה היא לא כלי נקמה
קל מאוד לומר: "אני אלך למשטרה, שיסתדר עכשיו."
אבל כדאי להבין מה המשפט הזה עלול לעשות לאדם אחר.
השכן מקבל טלפון מהמשטרה ונדרש להגיע לחקירה באזהרה.
מאותו רגע הוא חשוד בפלילים.
הוא נדרש להסביר אירוע שלטענתו מעולם לא התרחש, לחפש מצלמות, לאתר עדים, להציג הודעות, להיזכר איפה היה ומתי, לעיתים להתמודד עם הרחקה מהבניין או איסור יצירת קשר.
וכל זאת משום שמישהו החליט לקחת הסכסוך על… חניה, רעש או ועד הבית ולהלביש עליו עבירה פלילית.
זו אינה נקמה תמימה, זו הפעלה של מערכת אכיפת החוק נגד אדם אחר.
ומה העונש על תלונת שווא?
סעיף 243 לחוק העונשין קובע עבירה של מסירת ידיעה כוזבת לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, כאשר מוסר הידיעה יודע שהיא כוזבת.
העונש הקבוע בחוק הוא עד שלוש שנות מאסר.
ואם הידיעה הכוזבת מתייחסת לעבירה מסוג פשע, עבירה שעונשה מעל שלוש שנות מאסר העונש על מסירת הידיעה הכוזבת עשוי להגיע עד חמש שנות מאסר.
כן, חמש שנים. לכן מי שחושב להמציא לשוטר שהשכן (לשעבר) ביצע עבירה שלא הייתה, רק כדי להפחיד אותו או להשיג יתרון בסכסוך, כדאי שיבין:
הדרך לתחנת המשטרה יכולה להתחיל כשאתה המתלונן ולהסתיים כשאתה החשוד.
"אבל זו המילה שלי מול המילה שלו"
זו אולי אחת הטעויות המסוכנות ביותר, אנחנו חיים בעולם מתועד. (מצלמות בבניין, מצלמות בחניה, מצלמות בדלתות, הודעות WhatsApp הקלטות, שיחות טלפון, איכוני מיקום במקרים המתאימים, שכנים שראו או שמעו ועדים שהאמת נר לרגלייהם.
זכרו, הראיות אינן יודעות מי רב עם מי, הן פשוט מתעדות את מה שקרה ולעיתים גם את מה שלא קרה.
חשוב לדעת, כדי להיכנס לגדר העבירה של מסירת ידיעה כוזבת, יש משמעות לכך שהמתלונן ידע שהידיעה שמסר כוזבת.
והמסר שלי פשוט, אם השכן איים עליכם באמת פנו למשטרה.
אם הותקפתם תתלוננו.
אם אתם חוששים לביטחונכם אל תהססו לבקש הגנה.
אבל אם השכן או החבר בסך הכול עצבן אתכם, חסם לכם את החניה, רב איתכם על הגדר או הצביע נגדכם בוועד הבית תחנת המשטרה אינה המקום לנקום בו.
אל תמציאו איום שלא נאמר, אל תמציאו תקיפה שלא התרחשה, אל תהפכו סכסוך אזרחי לעבירה פלילית רק כדי לגרום לצד השני לפחד או להיפגע כי ברגע שמוסרים ביודעין למשטרה ידיעה כוזבת, הסיפור כבר אינו רק על השכן.
הוא גם עליכם והאמת תמיד מתגלה!
וכדאי שתזכרו שהעונש הוא רק שלוש מילים:
עד חמש שנות מאסר.
האמור בכתבה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
